פירמידת המזון התהפכה ומה זה אומר על הבריאות שלנו ושל בעלי החיים שלנו


בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מרגישים שמשהו בהמלצות התזונתיות שהכרנו פשוט לא עובד. עייפות, מחלות כרוניות, בעיות מטבוליות ודלקתיות הפכו לשכיחות מתמיד, גם אצל בני אדם וגם אצל חיות מחמד.

לאחרונה זה קיבל ביטוי רשמי. משרד החקלאות האמריקאי שינה את פירמידת המזון. אחרי שנים ארוכות של עוול למי שהקשיב באמת להמלצות הקודמות, הפירמידה התהפכה.

בשר איכותי, ירקות טריים ופירות עברו לראש הפירמידה. קמחים, סוכרים ופחמימות מעובדות ירדו לתחתית. לא כאופנה ולא כטרנד אלא כהכרה מאוחרת באמת ביולוגית פשוטה.אוכל אמיתי עדיף על אוכל מתועש.אחרי עשרות שנים של מסרים מבלבלים יש חזרה לבסיס. פחות עמילנים וסוכר ויותר חלבון, סיבים ונוגדי חמצון.

 זו אינה אמירה פילוסופית אלא עניין בריאותי מובהק.ההנחיות הישנות תרמו לעלייה חדה בהשמנה, סוכרת, מחלות דלקתיות וסרטן בבני אדם. הגוף האנושי פשוט לא נועד לצרוך לאורך זמן כמויות גדולות של מזון מעובד, עתיר סוכר ועמילנים שעברו עיבוד קיצוני.והסיפור הזה אינו ייחודי רק לבני אדם.אותו דפוס בדיוק מופיע גם אצל כלבים וחתולים. חיות שמוזנות יום יום במזון אולטרה מעובד שעבר חום קיצוני, איבד מהחיוניות שלו ומבוסס במידה רבה על פחמימות. רכיב שהביולוגיה שלהן כלל לא נועדה להתמודד איתו בכמויות כאלה (בטח לא בחתולים).

לא במקרה אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה במחלות כרוניות אצל חיות מחמד. בעיות עיכול, דלקות עור, השמנה, סוכרת, פגיעה במערכת החיסון ומחלות דלקתיות הפכו לנפוצות הרבה יותר.אני מדברת מתוך ניסיון מהשטח.

כבר ארבע עשרה שנים בקליניקה אני מלווה כלבים וחתולים במצבים בריאותיים שונים.לאורך השנים אני תומכת וממליצה על תזונה טבעית מותאמת אישית. במצבים מסוימים התזונה אינה המלצה כללית אלא חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול. לא מתוך אידאולוגיה אלא מתוך מציאות יומיומית בקליניקה והתחשבות בפיזיולוגיה שלהם.

כבר בשנת 2018 כתבתי מאמר מקיף על תזונה ובריאות שהתפרסם במאקו. גם אז המסר היה ברור תזונה היא לא טרנד ולא שוליים אלא מרכיב יסוד בבריאות ארוכת טווח. לראות היום את השיח הציבורי וההנחיות הרשמיות מתחילים להתיישר עם מה שהביולוגיה והניסיון הקליני כבר הראו מזמן מחזק את ההבנה שהכיוון הזה לא חדש אלא פשוט מתבשל לאורך שנים. כשמשנים את האוכל הגוף מגיב. העיכול משתפר, הדלקת נרגעת, העור והפרווה משתנים והמערכת כולה מקבלת הזדמנות אמיתית לאזן ולהחלים.

כאן עולה שאלה שלא תמיד נוח לשאול. מתי הרפואה הווטרינרית תתחיל להכיר בכך שתזונה היא לא שוליים אלא בסיס.גם היום מזון תעשייתי עתיר פחמימות ותוספים עדיין מוצג כסטנדרט תזונתי. כופתיות שעומדות בתקנים טכניים אך לא בהכרח בביולוגיה של הכלב או החתול.כלבים וחתולים לא זקוקים לעמילנים. הם לא זקוקים לצבעי מאכל, לחומרי טעם או לחומרים משמרים. הם בוודאי לא נועדו לאכול כל חייהם מזון שעבר עיבוד קיצוני ואז מוגדר כבריא. בינתיים בעלי החיות כבר מבינים. הם משנים את האוכל בצלחת שלהם ומבינים שלא הגיוני לבחור לעצמם אוכל טרי ומזין ואז להאכיל את מי שהם אוהבים במשהו שהם עצמם לא היו נוגעים בו. יותר ויותר אנשים מחברים את הנקודות ומבינים שאוכל אולטרה מעובד לא בונה גוף. הוא שוחק אותו לאט ובשקט לאורך זמן.הביולוגיה לא השתנתה. רק ההנחיות השתנו.פחות עיבוד, פחות עומס גליקמי ויותר אוכל פשוט, טרי וקרוב לטבע. זה נכון לבני אדם וזה נכון גם לכלבים ולחתולים.

רפואה של בני אדם ושל בעלי חיים אמורה להוביל את השיח הזה ולא להיגרר מאחוריו. אני תמיד אומרת בקליניקה שתזונה היא הבסיס לבריאות. לא תוספת ולא שוליים אלא הקרקע שעליה הכול נבנה, ובסופו של דבר זו לא שאלה של טרנד או גישה אלא שאלה של אחריות. כי כשמתעלמים ממה שהגוף צריך לאורך זמן, בסוף נאלצים לטפל במה שהגוף נשבר ממנו.